לפני חודשים אחדים פרסמנו באתר כתבה הסוקרת את פסק הדין שניתן בעניינה של ד"ר עדנה רוזנטל, רופאה עצמאית שקיבלה פיצויי פיטורים על אף שבינה לבין מעסיקתה לא התקיימו יחסי עובד מעביד, וזאת בשל תקופת הקשר ותלותה הכלכלית המלאה של ד"ר רוזנטל בקופה.
מערכת היחסים שבין ז'קלין סוויסה לעירית יהוד המתוארת בפסק דין מפורט בן 54 עמודים שניתן ביום 5.3.14 בבית הדין הארצי לעבודה חושפת את צידו האפל של השלטון המוניציפאלי.
חוק עבודת נשים אוסר, כידוע, פיטורי אישה הרה שמלאו 6 חודשים לעבודתה, אם לא התקבל היתר הממונה לפיטורים. אם פוטרה בהיעדר היתר – תהיה זכאית למלוא שכרה.
השאלה אם חובה על עובדת לספר על הריונה בטרם קבלתה לעבודה הוכרעה זה מכבר בשלילה. אשה הרה המבקשת להתקבל למקום עבודה חדש פטורה מלחשוף את עובדת הריונה.
חוק הביטוח הלאומי קובע כידוע שני מועדים אפשריים לזכאות לקיצבת הזקנה. האחד - גיל הפרישה הקבוע בחוק, 62 לנשים ו- 65 לגברים, שבו הזכאות מותנית ברמת ההכנסות (להלן "הגיל המותנה"). השני - הגיל בו יקבל המבוטח את קיצבת זקנה ללא קשר לרמת הכנסותיו (להלן "הגיל המוחלט").
