סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) הדן בדברי פרסומת המשוגרים ללא רשות ממקבליהם ידוע גם בכינויו "חוק הספאם".
הועלה רף הפיצוי לפי "חוק הספאם"
- ראשי /
- מאמרים /
- דיני נזיקין /
- מאמר
פורסם ב- 03 אוגוסט 2014 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)
הוא נחקק על רקע תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות הדואר האלקטרוני, הטלפון הנייד והפקסימיליה.
המחוקק מאפשר להתמודד עם התופעה בשני מישורים:
האחד, הגשת בקשה לתביעה ייצוגית,
השני, הגשת תביעת נזיקין בגין המעשה המוגדר כעוולה אזרחית והמסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת שכזה ללא הוכחת נזק.
בדרך כלל מסתיימות התביעות הללו בבתי המשפט בערכאה הנמוכה, בית המשפט השלום, בשל סכומיהן הצנועים.
ואולם, עקשנותו של התובע זיו גלסברג, עורך דין הידוע כלוחם סדרתי בתופעת הספאם, הצליחה להעביר את הדיון בשיעור הפיצוי לבית המשפט העליון.
זה האחרון אכן העלה את רף הפיצוי.
תחילה הגיש את תביעותיו לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בתביעה הראשונה ביקש פיצוי בגין 20 הודעות פרסומת שנשלחו לתיבת הדוא"ל שלו, גם לאחר שביקש את הפסקת המשלוח.
בית המשפט פסק לו פיצוי של 150 ₪ בגין כל הודעה שנשלחה אליו לפני שביקש את הפסקת המשלוח ו - 500 ₪ בגין כל הודעה שנשלחה אליו לאחר אותו מועד. סך הכל- 8,250 ₪.
בתביעה השניה שניהל באותו בית משפט תבע ממפרסם אחר פיצוי בגין 40 הודעות פרסומת שנשלחו לשתי תיבות דוא"ל שונות שלו, ובענין זה נפסק לו פיצוי של 5,000 ₪, סכום שבקביעתו נלקחה בחשבון העובדה שהוא לא פעל להפסקת המיטרד, היינו לא לחץ על כפתור ההסרה מרשימת התפוצה.
התובע הגיש ערעורים לבית המשפט המחוזי על גובה הפיצוי ונדחה, ואז הגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. הבקשות נדונו במאוחד בפני השופט אליקים רובינשטיין.
השופט רובינשטיין נעתר לבקשות, קיבל את הערעורים, והעלה את הסכומים באופן ניכר. השופט רובינשטיין קבע כי ראשית, מאחר והפיצוי הקבוע בחוק אינו מצריך הוכחת נזק, אין מקום להטיל על הנפגע את חובת הקטנת הנזק.
שנית, את תכלית החוק, הרתעת המפרסמים ובלימת תופעת הספאם על כל השלכותיה, יש להגשים באמצעות פסיקת סכומים משמעותיים.
נכון שבמכלול השיקולים לקביעת סכום הפיצוי יש להתחשב גם בהתנהגותו של הנמען וניסיונו או היעדר ניסיונו להפסיק את המיטרד, אבל את הדגש יש לשים על התנהגות המפרסם ועל ענישתו.
ולכן, כך קבע השופט, המפרסם הראשון, יפצה את הנמען בגין כל הודעה שנשלחה לפני שהנמען ביקש את הפסקת המשלוח ב - 500 ₪ ובכל הנוגע למה שנשלח אליו לאחר בקשת ההסרה – 1,000 ₪ לכל הודעה. סך הכל 17,500 ₪.
לגבי המפרסם השני, שבענינו לא לחץ התובע על הכפתור המאפשר הסרה מרשימת התפוצה, יעמוד הפיצוי על 500 ₪ לכל הודעה ועל 20,000 ₪ בסך הכל ל 40 ההודעות.
טוב יעשה התובע, כך קבע השופט, בשולי פסק הדין, אם יתרום חלק מן הסכומים למטרה ראויה המתיישבת עם תכלית החוק הספאם, כמו למשל, עמותת מגמה ירוקה שמטרתה קידום צדק סביבתי חברתי.
אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.
עוד בנושא זה: דיני נזיקין
מחברי המאמר
עו"ד דן כהן | עו"ד נעמי שלו מלצר
אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.