מספר התביעות המוגשות בכל שנה בגין תאונות בגן הילדים אינו מתמעט עם השנים, ותעיד על כך הפסיקה הדנה שוב ושוב בנושא זה.
תאונה בגן הילדים - מי יפצה?
- ראשי /
- מאמרים /
- דיני נזיקין /
- מאמר
פורסם ב- 16 ספטמבר 2015 (עדכון אחרון: 16 ספטמבר 2015)
הורה שילדו חזר מן הגן עם יד או רגל שבורה, לאחר שנפל מן הנדנדה, מן המגלשה או מכל דבר דומה, עשוי למצוא עצמו באי וודאות ובאי נוחות.
האם לתבוע?
אם כן, את מי?
ומה עליו להוכיח?
הוא שלח את הילד לגן, סמך ובטח והאמין.
הוא גם יודע שהילד מבוטח; הוא משלם עבור ביטוח, כמה עשרות שקלים לשנה (במסגרת תשלומי החובה המותרים), וכי מדוע שימצא עצמו מתדיין בבתי משפט?
התשובה היא שאכן זו המציאות המטרידה.
הוא בהחלט עלול להיות שם.
על מנת לסייע להורה שנקרה למבוך זה, כמה עצות, הבאות מתוך המפגש שלנו עם תביעות שכאלה.
ראשית - אכן כן, כל ילד שנפגע מבוטח, ללא קשר לנסיבות, לגורמים ולשאלת האשם. מדובר בביטוח תאונות אישיות המקנה לילד כיסוי 24 שעות ביממה. אלא שכדרכו של כיסוי ביטוחי הניתן לכל, המכסה הכל והכרוך בפרמיה נמוכה, הפיצוי נמוך ביותר.
הוא כולל תשלום יומי זניח, של כ - 100 ₪ במעוגל, לכל יום היעדרות למן היום השישי, ופיצוי נוסף - חד פעמי, רק אם תיוותר בילד נכות צמיתה, ואף זאת בסכומים שאין בהם להוות מענה מלא לנכות ולשלכותיה ארוכות הטווח.
אל החסר הזה נכנסת התביעה המשפטית.
אם יוכיח ההורה שהתאונה נגרמה באשמת מחזיק/מפעיל הגן, אם יוכל להצביע על כך שזה האחרון הפר את חובת השמירה וההשגחה, יוכל לקבל פיצוי מלא למלוא נזקיו.
את זה יוכל לעשות רק אם יפנה לבית המשפט.
השאלה מה היא חובת השמירה הזו ומתי הופרה בכל מקרה ומקרה היא שאלת המפתח שבגינה קיימת פסיקה עשירה.
העיקרון - חובת השמירה אינה מוחלטת.
ילד שיוצא לחצר הגן זכאי להשגחה ולפיקוח, הגננת או הסייעת חייבות להיות שם, לגלות ערנות, להבחין במעשה אסור או מסוכן, להתריע, למנוע, אבל -לא הכל בידיהן.
מעשה שובבות בלתי צפוי או תנועה לא זהירה המסתיימים תוך שניות בנפילה עשויים להתפרש על ידי בתי המשפט כתאונה בלתי נמנעת ובלתי צפויה המתרחשת במסגרת הסיכון הרגיל שטמון בגן המשחקים.
אבל, גם אם התאונה בלתי נמנעת- גם אם חובת ההשגחה לא הופרה- יתכן שהופרו חובות אחרות החלות על מחזיק הגן.
האחת - חובת דיווח על התאונה לרשות המקומית, לצורך חקירת נסיבותיה.
הדבר חשוב במיוחד בתרחיש בו הילד הצעיר עשוי להגיש את תביעתו בבגרותו. מרוץ ההתיישנות, בגילו, עוד לא החל.
ובבוא היום - מי יזכור ומי ידע מה קרה?
השניה - חובת תחזוקת מתקני המשחק וסביבתם לרבות מצע רך וביקורת תקופתית ומתועדת על תקינותם.
לכן, מי שמוצא עצמו בעל כורחו בזירה המשפטית, טוב יעשה אם יתחקה גם אחר מילוי שלושת החובות הללו.
קיומן, או הפרתן, של כולן או של חלק מהן עשוי לחרוץ, במקרים רבים, את גורל התביעה והיקף הפיצוי.
כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר
אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.