שאלות חודרניות בראיון עבודה - המותר והאסור

פורסם ב- 19 אוגוסט 2015 (עדכון אחרון: 19 אוגוסט 2015)

איך תוכלי למלא מישרה תובענית זו הכרוכה בשעות לא סדירות ובנסיעות לחו"ל, בהיותך אם לילדים? בדעתנו לדרוש ממך לעבוד כמו גבר, ללא כל הנחות...

אין ספק שאת מתאימה לתפקיד, יש לך כישרים ויכולות, אך השאלה היא כיצד תוכלי למלא אותו בהיותך אם לילדים צעירים..."

זה מה שנחשפה אליו עורכת הדין נעמי מושקוביץ סקורצי, באפריל 2010, על ידי מנכ"ל חברת מ. דיזינגוף בע"מ, חברה שעיסוקה בשיפוי בעלי כלי שיט בישראל.

מושקוביץ הגישה מועמדות למישרת עורך דין שפירסמה חברת דיזינגוף באתר all jobs, שלחה קורות חיים והמלצות, והוזמנה לראיון שבמהלכו הוצגו לה השאלות הללו.

מושקוביץ השיבה באריכות ובנימוס על כל השאלות:

"אני שומרת מצוות, אבל לא משייכת עצמי למיגזר החרדי,
משפחה עם 9 ילדים כלל לא על הפרק, גם לא קרוב לכך,
אני זוכה לתמיכה רבה מבעלי ששוהה שעות רבות בבית,
יש לי סיוע רב מהורי המתגוררים ממש על ידי,
האם נרצה אי פעם בילד נוסף או בשניים? אין זה מעניינכם,
אני מתאימה לתפקיד, הוא תפור למידותי,
יש לי יחסי אנוש מצויינים, המלצות וכישורים,
אני אשת העולם הגדול, כל התא המשפחתי המורחב מגוייס לטובת הצלחתי בתפקיד אם אזכה בו,
אני כמהה לקבל אותו, לתת את כל כולי, ולבצע אותו בכל שעה ומקום שאדרש, אני רואה בו הזדמנות של פעם בחיים."

מתברר שתשובותיה לא הפיסו את דעתם של מנהלי החברה.

הם החמיאו לה, לכישוריה, להמלצותיה, לאיכויותיה, ראיינו אותה שוב ושוב, אבל בסופו של יום לא חזרו אליה.

כחודשיים אחר כך גילתה שהם שבים ומפרסמים מודעת דרושים ובסופו של יום גם קיבלו עו"ד אחר.

היא פנתה לבית הדין ותבעה פיצוי בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח 1988 הקובע בסעיף 9 איסור הפלייה בין עובדים או דורשי עבודה, בין הייתר מחמת היותם הורים.

החברה הכחישה את ההפלייה. היא טענה:

שהשאלות היו לגיטימיות בשים לב לסוג המישרה וגם להכשרה המיוחדת והיקרה הכרוכה בה, שהשאלות הוצגו כדי להמחיש ולהבהיר מה בדיוק נדרש ממנה, שהיה זה במסגרת "תיאום ציפיות".

כל זה לא עזר לחברת דיזינגוף.

בית הדין קבע שהתקיימה כאן הפלייה לפי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנוית בעבודה התשמ"ח 1988.

משהודו נציגי החברה בהתאמתה לתפקיד, מתקיים האמור באותו סעיף 9 לגבי נטל ההוכחה. הוא עובר אליהם, והם לא עמדו בו.

למן השלב בו הבהירה מושקוביץ שהיא ערוכה, יכולה ומוכנה למלא את התפקיד "ללא כל הנחות" ואימהותה לא תעמוד לה לרועץ, לא היה עוד מקום להטיל ספק בהתאמתה.

משלא נבחרה לתפקיד, אין מנוס מן המסקנה שהופלתה והיא זכאית לפיצוי.

החוק קבע אז, ב - 2010, פיצוי של עד 50,000 ₪ למקרה בו לא הוכח נזק ממוני.

מושקוביץ לא טענה לנזק ממוני, ככל הנראה השתלבה במשרה אחרת.

לכן נפסק לה הפיצוי המירבי כשיעורו אז, 50,000 ₪.

עוד בדיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.