הגנת המחוקק לנשים שעוברות טיפולי הפריה- רחבה עד מאד

פורסם ב- 06 אוקטובר 2014 (עדכון אחרון: 06 אוקטובר 2014)

סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים קובע: "לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור;

בהיעדרות לפי סעיף 7(ג)(4) בחוק, הכוונה למימוש הזכות להיעדר מן העבודה במהלך הטיפולים, זכות המפורטת בתקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון) התשנ"א- 1990.

סעיף זה קובע שעובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה, כאמור בתקנות, (ראה להלן) שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ - גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;

בתקנות נקבע שלעובדת זכות להיעדר מן העבודה עד 20 ימים לכל סדרת טיפולים, במיכסה מירבית של ארבע סדרות בשנה.

סדרה מוגדרת ככוללת הן את הטיפולים, באשפוז או באופן אמבולטורי, והן את ימי המנוחה הכרוכים בסדרה.

בשים לב לכך שלא רק תקופת ההיעדרות כהגדרתה לעיל מקנה את ההגנה אלא גם תקופת 150 הימים שאחריה, ובהינתן העובדה שמוכרת ומוקצית היעדרות בגין ארבע סדרות בשנה, יוצא שההגנה מתמשכת על פני ציר זמן של שנה וחצי במקורב, הגנה רחבה לכל הדעות.

אבל מתברר שבכך אין די.

עד כה תיארנו את ההגנה המוענקת לעובדת הנעדרת מעבודתה בשל טיפולי פוריות.

אבל מה דינה של עובדת שעוברת טיפולי פוריות, אבל אינה נעדרת מן העבודה.

האם גם כאן חל איסור הפיטורים?  בענין זה חלה התפתחות  מעניינת.

בבג"ץ 554/05 שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה נענתה השאלה בשלילה.

השופטת חיות, שכתבה את פסק הדין, הסבירה: "ההגנה שמעניק החוק לעובדת העוברת טיפולי פוריות היא הגנה רבת - עוצמה."

אמנם ניתן היה לטעון, כי פרשנות תכליתית של החוק מצדיקה לפרוש את ההגנה גם על עובדת שלא נעדרה, על מנת ליתן מענה אופטימלי לחשש של עובדת כזו מפני פיטורין בכל שלב משלבי הטיפול גם אם לא נצרכה להיעדר מן העבודה בגינו, לחשש שמעבידים "יקדימו רפואה למכה" ויפטרו עובדת שהחלה בטיפולי פוריות, גם אם לא נעדרה מן העבודה, הן אם משום שתיעדר בעתיד, הן אם משום שתהרה ותהיה מוגנת אז בשל הריונה, ואולם כך קובע בג"ץ-

לשון סעיף 9(ה) אינה תומכת בפרשנות מרחיבה זו של איסור הפיטורין, ופירוש הסעיף כפשוטו מלמד כי האיסור כרוך ושלוב בימי ההיעדרות... "לשונו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים המפנה באופן מפורש לסעיף 7(ג)(4) ולסעיף 7(ג1) לחוק שעניינם זכות ההיעדרות בגין טיפולי הפריה חוץ גופית ופוריות...

ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים והסביבה החקיקתית שבה הוא מצוי, תומכים בפירוש ולפיו קיימת זיקה בין איסור הפיטורין הקבוע בו ובין תקופת ההיעדרות בשל טיפולי הפוריות".

זו הייתה איפוא ההלכה  שנקבעה על ידי בית המשפט העליון.

ואולם, ב - 10/2/10 תוקן חוק עבודת נשים ומאותו מועד הוסף לסעיף 9(ה) בין היתר ס"ק (3) הקובע כי: "הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מהעבודה, בתקופת הפיטורים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה  החוץ - גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעביד על הטיפולים לא יאוחר מ - 3 ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעביד אישור רופא מעביד כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין".

המחוקק מרחיב איפוא את ההגנה הניתנת לעובדת שטיפולי הפוריות שהיא מקבלת אינם מחייבים את היעדרותה, ובלבד שהיא מודיעה, מיד כאשר היא מקבלת את הודעת הפיטורים או לכל המאוחר 3 ימים אחר כך, שהיא בטיפולים, וממציאה, בתוך 11 יום נוספים - אישור רפואי על היותה כאמור בטיפולים.

השורה התחתונה - מדינת ישראל מעודדת הפריה ולא רק בדרך של מימון הטיפולים, אלא גם, ובמידה רבה, על חשבון המעסיקים.

שתי הערות לסיום- האחת, ההגנה חלה גם על עובד, שעובר א, הטיפולים עם בת זוגו, בשינויים אחדים, והשניה בפני המעביד הסמוך ובטוח שאין כל קשר בין הטיפולים לבין הפיטורים והיכול להוכיח את טענתו, בראיות מהימנות, ורצוי בכתובים, פתוחה תמיד הדרך לפנות למשרד הכלכלה ולבקש היתר לפיטורים.

קראו עוד מאמרים בנושא דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.