פסק הדין שפותח צוהר לעולם התרת העגונות וגם מבהיר שבהגשת תביעה צודקת אין מאוחר, למעט מגבלת ההתיישנות.

פורסם ב- 12 מאי 2013 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)

פסק הדין בעניינו של ישי הוכמן נגד מדינת ישראל והנהלת בתי הדין הרבניים, (תעא ירושלים 3872/09) הוא יותר מעוד חוליה בשורה ארוכה של פסקי דין ההופכים "קבלן עצמאי" לעובד.

ייחודו של פסק הדין בשניים:

האחד - פסק הדין פותח צוהר לעולמם של בתי הדין הרבניים ולדרך טיפולם בהתרת עגונות.

השני - הוא מבהיר כי כאשר התביעה צודקת ומבוססת ראיות ניתן להגישה בכל עת, גם בחלוף שנים רבות, במגבלה אחת בלבד, מגבלת ההתיישנות.

במקרה שכאן, הוגשה התביעה בחלוף שבע השנים (פחות 3 ימים) מיום סיום יחסי ההעסקה. יחסי ההעסקה הסתיימו ב- 2002, התביעה הוגשה ב- 2009, פסק הדין ניתן באפריל 2013.

פסק הדין מגולל את מתכונת עבודתו של מי שעסק בחקירה ובאיתור של בעלים נעדרים, אבל לא רק.

לאחר שאיתר אותם ניהל עימם משא ומתן, שכנע אותם ליתן את הגט, ולבסוף השלים את המהלך עד לסופו הטוב, כתיבת ומסירת הגט.

במילותיו של רב בית הדין – אחד מעדי התובע-  תפקידו של התובע היה "לשבת עם הבעל שעות..., למצוא את נקודת הכשל..., את נקודת המשבר..., להבין את נבכי נפשו ולגרום לו לתת גט..."

המסגרת הפורמלית של התקשרות הצדדים לא הסגירה את הפעילות המורכבת  הזו. בהסכמי התקשרות שנחתמו עם התובע ואשר חודשו מעת לעת לא ניתן להם כל ביטוי. התובע הוצג בהם כמי שנותן לנתבעת שירותי חקירה. כך שוב ושוב, משך שמונה שנים.

הנתבעת, המדינה, ניסתה להיתלות באותם הסכמים ולגמד במעמדו של התובע. היא טענה שהתובע היה אחד מאותם חוקרים פרטיים רבים שהיא מעסיקה.

בית הדין דחה את גירסת המדינה. הוא קבע שהתובע הוכיח שהיה חלק מהותי ומשמעותי מצוות שטיפל בהתרת עגונות וכי התרת עגונות היא עיסוק מהותי ומשמעותי של בתי הדין הרבניים.  

בית הדין קבע איפוא שהתובע היה עובד בתי הדין לכל דבר וענין.

בית הדין לא ראה כל פסול בעובדה שהתובע הגיש את תביעתו ימים אחדים בטרם תום תקופת התיישנות. הוא לא התייחס לכך כלל בפסק דינו למעט ציון העובדה שהתביעה הוגשה בטרם חלף מועד ההתיישנות.

מכאן גם שלא זקף עיכוב זה לחובתו של התובע.

שתים עשרה שנים מאז שההתקשרות איתו הסתיימה (שבע שנות המתנה ועוד חמש שנות התדיינות) קיבל התובע, סוף סוף, את המגיע לו.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.

למאמרים ומידע נוסף בתחום לחצו כאן: דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.