ביטול חובת פרישה בגיל 67- עוד רחוקה הדרך...

פורסם ב- 02 אפריל 2013 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)

לאחרונה הוגשה עתירה נוספת לבית המשפט העליון, הפעם על ידי שלושה חברי סגל העומדים בפני פרישה: פרופ' אסא כשר, פרופ' משה גביש ופרופ' מרדכי שגב. עתירתם מופנית נגד המדינה המחייבת אותם לפרוש בהגיעם לגיל 67, אף ששלושתם מצויים בשיא כושרם ומירצם.

מאות אלפי ישראלים ממתינים בעינים כלות להכרעתו של בית המשפט העליון בשני ההליכים הללו. לא מן הנמנע שיאוחדו ויידונו במשותף.
אשה אחת, ידועה ומוכרת, כבר אינה מצפה לו, וכוונתנו לשדרנית רבת זכויות, עורכת ומגישת תוכניות ברשות השידור, יעל צדוק.

יעל צדוק, ילידת 1946, עובדת מזה כ- 29 שנים ברשות השידור. היא מוכרת למאזיניה בהיותה עורכת ומגישת התוכניות בריאות שלמה והשעה האזרחית. ב- 31 לינואר 2013 אמורה הייתה לפרוש. כחודש לפני מועד הפרישה המתוכנן פנתה יעל צדוק למנכ"ל רשות השידור בבקשה לאפשר לה להמשיך בעבודתה. היא תיארה את עבודתה הברוכה, את ציבור מאזיניה הנלהב ואת שאיפתה העזה להמשיך בעשייה. היא גם ציינה שהקצבה שתעמוד לרשותה עם פרישתה תעמוד על כ- ₪4,000 בעוד ששכרה הנוכחי עומד על ₪11,000. חשוב לה איפוא להמשיך ולהשתכר בכבוד וגם להגדיל בדרך זו את קצבתה. אם לא ניתן להמשיך ולהעסיקה בהיקף הנוכחי - היא מוכנה להסתפק במשרה חלקית.

הממונה עליה, מנהל רשת א', תמך בבקשתה במילים חמות.
מנכ"ל רשות השידור, מר מיכאל מירו, דחה את בקשתה.
יעל צדוק פנתה לבית הדין.

בית הדין נתן צו זמני לעיכוב פיטוריה עד למתן פסק דין, ובמקביל המליץ על עריכת שימוע נוסף. השימוע הנוסף אכן נערך, החלטה לא השתנתה ועניינה4 חזר לבית הדין. בפסק דין מיום 13.3.13, (סע"ש 53740-01-13, יעל צדוק נגד רשות השידור), דחה בית הדין את התביעה.

השופטת, ד"ר אריאלה גילצר - כץ קבעה שהוכח בפניה שרשות השידור יצאה ידי חובתה כמעסיק כפי שנקבעה בהלכת ליבי וינברגר.
ראשית - הרשות הוכיחה שהיא מפעילה שיקול דעת. ולראיה - לא כל השדרנים והעורכים יוצאים לגמלאות בהגיעם לגיל 67. שלושה מהם חצו זה מכבר את שנתם ה- 67 והם מכהנים בה כשדרנים  פעילים.
שנית- ובאשר ליעל צדוק, אכן יש לה זכות לגיטימית לבקש להמשיך ולעבוד ברשות, אבל על הרשות להפעיל לא רק שיקול דעת פרטני אלא גם שיקולים מערכתיים.
הרפורמה של רשות השידור, במסגרתה מתוכננת פרישת 520 עובדים, היא שיקול מערכתי כזה. במקרה שכאן, שיקול זה הוא שמכריע את הכף.

בית הדין מסכם וקובע שמאחר והשיקולים כולם נשקלו בתום לב ובהגינות, מאחר והשימוע הנוסף היה לפני ולפנים משורת הדין, מאחר ונעשה בלב חפץ, אין מקום להתערב בהחלטת רשות השידור. חובת הפרישה בעינה עומדת.

בית הדין אף חייב את יעל צדוק בהוצאות של ₪5,000.

• האם ביקש לשדר מסר לעובדים אחרים?
• האם ביקש להבהיר שהניסיון יכול להסתיים לא רק במפח נפש אלא גם בחסרון כיס?
• האם ביקש לעצור את שטף התביעות שבדרך?

כך או כך- לפי שעה הדרך לביטול חובת הפרישה בגיל 67 ולשינוי מפת התעסוקה  עדיין ארוכה ורצופת מהמורות.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.

למאמרים ומידע נוסף בתחום לחצו כאן: דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.