מעסיק בעל כורחו

לא אחת בית הדין לעבודה נדרש לעסוק בבירור זהות המעביד על מנת לבחון את זכויותיו של עובד, כאשר נושא זה הינו רלבנטי בין היתר לעובדים זרים אשר לעיתים העסקתם של העובדים אלו הינה באמצעות מספר קבלנים דבר המקשה על העובד לדרוש את זכויותיו.

במסגרת מאמר זה נפרט בקצרה את הכללים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה באשר לסוגיית זהות המעביד ומעסיקים במשותף.

בפסיקה נקבעו תנאים מצטברים על מנת לבחון מיהו מעבידו של העובד באופן שמקים למעביד חבות בתשלום פיצוי כלשהו לעובד מכוח חוקי העבודה.

המבחנים שנקבעו בפסיקה בין היתר הינם: בידי מי הכוח לפטר עובד ובפני מי על העובד להתפטר, מי קיבל את העובד לעבודה והסדיר את תנאי התקבלותו לעבודה, כיצד הגדירו הצדדים את מערכת היחסים בניהם, מי היה האחראי לשאת בתשלום שכר העובד, למי העובד פנה בבקשה לקבל חופשה או בהודעה על ימי מחלה, מי הציב עובד אחר תחת העובד כאשר זה נעדר מעבודתו, מי סיפק לעובד את החומרים הנחוצים לצורך ביצוע עבודתו ועוד.

יצוין, כי כל אחד ממבחני העזר עוסק בהיבט אחר של מערכת היחסים בין הצדדים וזאת על מנת שניתן יהיה ללמוד ממכלול הנסיבות על מערכת היחסים בין הצדדים, ומשכך גם נקבע בפסיקה, כי אף אחד מבחני העזר אינו עומד בפני עצמו ומכריע לבדו, אלא מכלול הנסיבות והזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד.

עוד נקבע, כי לא לכל המבחנים שנקבעו יש רלבנטיות לאותו מקרה וכן נקבע, כי לא לכל המבחנים יש אותו המשקל.

בית הדין לעבודה קובע מה המשקל שיש לתת לכל אחת מהמבחנים, כאשר בסופו של דבר בית הדין בוחן את התמונה המלאה ומכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד, וזאת להבדיל מהכסות המשפטית אשר הצדדים ביקשו לתת ליחסים ביניהם.

יצוין, כי הלכה פסוקה היא שככל ובית הדין סבור שאי ההכרה בקיומם של מעבדים במשותף עלולה לפגוע בעובד ולהציבו בפני שוקת שבורה, בית הדין לעבודה יכיר במעסיק כמעסיק במשותף וייטה להטיל עליו את החבות לתשלום מכוח חוקי העבודה.

יצוין, כי אין מאמר זה מהווה תחליף לייעוץ משפטי