עבירות תעבורה - אחריות קפידה, יצוג משפטי הולם ומה שביניהם

פורסם ב- 29 פברואר 2016 (עדכון אחרון: 24 יוני 2016)

ראוי לציין כבר עתה, כי סדרי הדין הנהוגים בעבירות הקלות שונים הם מסדרי הדין הנהוגים בעבירות החמורות, כפי שיובהר בהמשך. עם זאת, ככלל, העבירות עפ"י פקודת התעבורה ותקנותיה – הינן עבירות של אחריות קפידה. דהיינו, עבירות אשר אינן דורשות הוכחת היסוד הנפשי של המבצע. קרי, מבצע עבירת התעבורה (נאשם), יכול להסיר מעליו את האחריות הפלילית אם יסתור את היסוד הנפשי המיוחס לו ויראה כי פעל ללא מחשבה פלילית או רשלנות ועשה את כל שלאל ידו לעשות, על-מנת למנוע העבירה (רע"פ 2929/04 מ"י נ' אוחנה. פורסם מיום 25.6.2007).

כאן המקום להדגיש, את חשיבות קבלת יעוץ, ליווי וייצוג משפטי הולם מעורך דין המתמחה בדיני התעבורה השונים וזאת על-מנת שלא לצאת נפסדים בניהול תיק תעבורה אל מול התביעה המיוצגת ע"י עורכי דין מן השורה; שכן כל עוד לא הוכחה אשמתו של נאשם – מצוי הוא בגדרה של חזקת החפות והינו חף מכל פשע. ויתור על ייצוג הולם מצד עורך דין שתחום התמחותו הינו דיני התעבורה, הינה טעות אשר עלולה במקרים מסוימים לקבוע גורלו של אדם לכף זכות או לכף חובה.

כבכל הליך פלילי – גם בהליך התעבורתי, זכות יסוד היא קבלת ייצוג משפטי, וככזו יש לשמור עליה מכל משמר ולעמוד על זכות זו עת נדרש נאשם לדין בגין עבירת תעבורה, שכן, העדר ייצוג עורך דין לתעבורה אל מול מערכת תביעה משומנת היטב, עלול ליצור מצב מסוכן של עיוות-דין כלפי נאשם, כאשר זה האחרון אינו מיוצג כאמור. עיוות-דין אשר יכול לבוא לידי ביטוי בענישה מחמירה מעבר למקובל או הרשעה במקום שבו לא הייתה אמורה להיות הרשעה כלל וכלל.

בתקופה האחרונה, ניכר כי מבין יתר עבירות התעבורה השונות, קיימת עלייה מצד משטרת התנועה באכיפת עבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה – נהיגה ללא רישיון תקף, וסעיף 2 לפקודת התעבורה – נהיגה ללא רישיון רכב תקף. עבירה זו, כמו גם העבירה של נהיגת רכב אשר ניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, הינן עבירות שמטרתן קביעת אמת מידה התנהגותית של נוהג ברכב ממונע, בין אם הוא הנוהג בפועל ובין אם הוא בעליו. אותה הודעת איסור שימוש, ניתנת לרכב עפ"י תקנה זו, בסיטואציה בה עלול הרכב לסכן סיכון של ממש את ציבור משתמשי הדרכים באשר הוא, או לחילופין, לא נתמלאו התנאים הקבועים לגביו עפ"י רישוי הרכב. בית המשפט העליון אמר את דברו בנושא זה וקבע כי, הדרישה כי נוהג הרכב יהא אחראי לבדוק האם הרכב בו הוא נוהג – תקין, הינה דרישה ראויה וסבירה (לעיל, עניין אוחנה, פיסקה 7, עמ' 10). עם זאת, ניתן לסתור את אותה האחריות הקפידה וסתירת היסוד הנפשי, זאת באמצעות הוכחה פשוטה לפיה, הנהג המשתמש ברכב, בירר בירור קצר עם בעל הרכב כי אכן הרכב תקין בטרם נטל ההגה לידיו.

כאן באה לידי ביטוי ביתר שאת, חשיבות היות הנאשם מיוצג ע"י עורך דין המתמחה ברזי דיני התעבורה, שכן, נאשם אשר מואשם בביצוע לכאורה של אחת העבירות האמורות לעיל, ואשר לא יודע על אודות קיומה של אותה ההגנה, עלול לגרום לעצמו נזק רב, זאת בדמות שלילת רישיון נהיגתו לתקופה לא מבוטלת וחשוף לסנקציות הכבדות המוטלות ע"י משרד הרישוי.

על-כן, מן המקובץ לעיל, ולשם מיצוי מלוא הזכויות העומדות לנאשם בהליך התעבורתי – לפני הכל, יש להיוועץ בעורך דין תעבורה מומחה, אשר יוכל לשפוך אור על סוגיה הנדונה ולתת את הכלים הטובים ביותר לאותו הפונה לשימושו בהליך משפטי המתנהל כנגדו.

נסיעה בטוחה.

כותב המאמר: עו"ד שי וינר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.
מאמרים נוספים בדיני תעבורה: דיני תעבורה

* אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי, ואינו משמש תחליף ליעוץ משפטי מקצועי.