תשר / טיפ - בסיס לקיצבה?

פורסם ב- 18 אפריל 2013 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)

הסוגיה התעוררה ועלתה לסדר היום בשנת 1996. עוזי כהן, מלצר במסעדת "דלי- דג" שלחוף ימה של תל אביב, הבחין בכמה צעירים העומדים לטבוע, קפץ לים כדי לחלץ אותם ושילם בחייו.

אלמנתו, אסתר כהן, הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לקיצבת תלויים בטענה שפעילותו ההתנדבותית מזכה בקיצבה.

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעה ואישר תשלום קיצבה שנגזרה משכרו המדווח של המנוח שעמד על 2,682 ₪.

האלמנה לא השלימה עם קיצבה זעומה זו, פנתה לבית הדין האיזורי לעבודה, טענה והוכיחה ששכרו של בעלה המנוח, כולל טיפים, הגיע ל - 10,000 ₪ נטו לפחות ודרשה לחשב את קיצבתה בהתאם. בית הדין האיזורי קיבל את תביעתה.

המוסד לביטוח לאומי ערער לבית הדין הארצי. הוא טען שאין להתחשב בכל אותם מזומנים המגיעים לכיס המלצר שלא מן המעסיק. עמדתו התקבלה. בית הדין הארצי קבע שמאחר והטיפים לא עברו דרך קופת המעסיק, לא דווחו, לא נרשמו, אין לראות בהם בסיס לחישוב הקיצבה.

האלמנה לא אמרה נואש ועתרה לבג"צ. העתירה התקבלה.

ביום 26.7.10 ניתן פסק דין (בג"צ 2105/06), בו מצא בית המשפט העליון דרך להכיר בטיפים כהכנסה מזכה.

אמנם נכון, כך קבע, שהטיפים לא עברו דרך קופת המעסיק ולכן אין הם בבחינת הכנסת עבודה מבעל המסעדה, אבל הכנסת עבודה יכול שתתקבל גם שלא מן המעסיק הזה. לכן את קיצבת התלויים יש לשלם גם על בסיס הכנסת עבודה זו.

המוסד לביטוח לאומי היה מודע להשלכות הרוחב של פסיקה זו, החושפת אותו לתביעותיהם של כל מקבלי הטיפים - ולא רק של המלצרים. הוא הגיש בקשה לדיון נוסף, והסוגיה חזרה לבית המשפט העליון, הפעם להרכב של שבעה שופטים.

היועץ המשפטי לממשלה, שצורף להליך, טען שלא ניתן להותיר פסיקה זו על כנה. הותרת מליוני שקלים מחוץ למערכת הדיווח מחד, והיותם בסיס לחישוב הגימלאות מאידך - אינה מתקבלת על הדעת. יש להעביר מעתה ואילך את כל הטיפים דרך קופת המעסיק, וממנה - לאחר ניכוי תשלומי החובה - לכיסם של המלצרים. או אז ניתן יהיה לראות בהם בסיס לחישוב הקיצבאות.

עמדתו לא התקבלה על ידי נשיא ההרכב ונשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, ועל ידי שלושה שופטים נוספים שהצטרפו אליו. בדעת רוב קבעו ארבעת השופטים ששינויים מפליגים כאלה  ראוי שיינקטו על ידי המחוקק. לפי שעה, וכל עוד שהמחוקק לא ראה לנכון לעשות כן, יוותר המצב הנוכחי על כנו. ככל שהאלמנה, במקרה זה, הוכיחה הכנסת עבודה של 10,000 ₪ תעמוד קיצבתה על שיעור הנגזר משכר זה.

השופטת מרים לרנר נאור, השופט אליקים רובינשטיין והשופטת אסתר חיות, בדעת מיעוט, קיבלו את עמדת היועץ המשפטי וטענו שיש לחולל שינוי במתכונת תשלומי הטיפים. על הטיפים לעבור דרך קופת המעסיק, להיחשב כהכנסתו ולעבור למלצרים רק לאחר שנוכו מהם הניכויים המתחייבים. גם שופטי המיעוט פנו למחוקק וביקשו את התערבותו, אבל לא ראו להשלים עם המצב הקיים עד להתערבותו.

קשה להפריז בהשלכותיו האפשריות של פסק דין זה על ציבור מקבלי הטיפים בישראל. בעוד שבכל הנוגע לקיצבה בגין פעולה התנדבותית לא קיימת זיקה בין תשלום דמי ביטוח לאומי לבין הזכאות, בקיצבאות אחרות קיימת זיקה שכזו. לכן עדיין לא ברור מה יהיה למשל דינם של דמי פגיעה, קיצבאות הנכות, דמי האבטלה, דמי הלידה, והאם הפסיקה הזו תחול גם עליהם. כך גם לא ברור אם ומתי יסדיר המחוקק סוגייה זו.

לפי שעה טוב יעשה כל מי שנהנה מטיפים, אם ייתעד את שיעורם. הוא עשוי להיזקק לתיעוד זה בעתיד.

ולבסוף ולמען הסר ספק, הכללת הטיפים בבסיס קיצבת המלל אין משמעותה שהם מהווים חלק מן השכר או בסיס לזכויות סוציאליות למיניהן. ההכללה היא אך ורק לצורך חישוב קיצבת הביטוח הלאומי.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.

למאמרים ומידע נוסף בתחום לחצו כאן: דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.