בן 81 שנים היה המנוח י. ב. ס במותו. במותו הותיר את אלמנתו, פ. ב. ס וכן שני אחים קשישים. ילדים לא היו לו אי פעם. רוכל היה כל חייו ואת מרכולתו מכר בדוכן שבשוק. אורח חייו לא יכול היה להסגיר את רבבות השקלים שהותיר בעזבונו.
בת זוג יורשת- גם במקרה בו חל קרע בין בני הזוג
- ראשי /
- מאמרים /
- דיני ירושה /
- מאמר
פורסם ב- 25 ספטמבר 2013 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)
על פי דין, ובהיעדר ילדים, אמורה הייתה אלמנתו לרשת 2/3 מעזבונו והאחים את ה-1/3 הנותר, אבל הממון שהותיר סינוור את עיני האחים הקשישים. הם יצאו למלחמת חורמה נגד האלמנה בטענה שבין השניים שררו יחסים עכורים, שהמנוח תעב אותה, שאשר על כן יש לשלול ממנה את מעמדה כבת זוג ואת זכותה לרשת את המנוח.
הסכסוך הגיע לבית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע. (ת"ע 44466/05/11).
במהלך הדיונים לא בחלו האחים בעלבונות ובהשפלות, בכינויים ובגידופים. דבר לא היה מוקצה בדרכם אל הירושה הנכספת.
האלמנה, אותה ייצג משרדנו, נאלצה להגן בערוב ימיה על כבודה, על שמה הטוב, על מתכונת נישואיה, על אורח חייה, וכמובן על מעמדה כבת זוג על פי חוק הירושה.
במסגרת ההליך המשפטי הבאנו את הפסיקה העדכנית ממנה ניתן ללמוד שזכויותיה של בת הזוג בעזבון המנוח אינן מושפעות מטיב יחסיה עמו.
הבהרנו שהמבחן להיותה בת זוג הוא המבחן הפורמלי, מבחן ההיזקקות לגט, מבחן הסטטוס. מערכת יחסיה של בת הזוג עם המנוח אינה עומדת לשיפוט, להערכה, לבחינה או לביקורת.
המחוקק אינו שולל ממנה, במות המנוח, את המעמד שהמנוח עצמו לא שלל ממנה, ואף לא גילה כל כוונה לשלול ממנה, אי פעם, בחייו.
הבהרנו שאת המבחן הפורמלי עשוי לתפוש, בנסיבות מסויימות, המבחן המהותי, מבחן טיב ומהות היחסים שבין בני הזוג, אבל למבחן המהותי יש דריסת רגל אך ורק מקום בו נתנו בני הזוג או מי מהם בחיי המוריש ביטוי חד משמעי לרצונם להתגרש זה מזו, עשו מעשה, נקטו מהלך, למשל- חצו את סיפו של בית הדין הרבני.
גם חיים עם בן זוג אחר עשויים להיות ראיה אובייקטיבית, חיצונית, חד משמעית, להחלטתם המושכלת של מי מבני הזוג לפרק את קשר הנישואים.
במקרה שכאן לא התקיים ולו אחד מכל אלה. לכן אין עילה לשלילת חלקה בעזבון.
השופטת רותם עיאש קיבלה את עמדתנו. היא קבעה שאכן, יחסי בני הזוג אינם עומדים למבחן בשלב חלוקת העזבון.
בין המנוח לבין רעייתו לא התקיימו אי פעם הליכי גירושין ואיש מהם גם לא העלה על דעתו את הרעיון להיזקק להם.
המנוח והמתנגדת עיצבו את הזוגיות שלהם על פי רצונם ובחירתם. בין אם אהבו זו את זה כפי שעלה מדברי האלמנה ועדיה, בין אם נטרו זה לזה, ובין אם גם וגם, וזו ככל הנראה האמת, הם בחרו שלא להיפרד זה מזה ולשמור על נישואיהם בדרכם שלהם.
אשר על כן זכאית האלמנה לרשת את המנוח, למגינת לבם של אחיו ולהינות מ-2/3 מעזבונו.
אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.
קראו עוד בנושא: דיני ירושה
כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר
אתם מוזמנים להשאיר תגובות. ולשתף את המאמר.