הצעת חוק - מס ריבוי נכסים

פורסם ב- 01 ספטמבר 2016 (עדכון אחרון: 01 ספטמבר 2016)

על פי דברי ההסבר בהצעת החוק, זו נועדה להפחית את יוקר הדיור בארץ וכן להגדיל את קופת אוצר המדינה באמצעות המיסוי החדש.

אחת הסיבות בהן נתלתה המדינה בכך שיש להעלות את המס, הינה שעליית מחירי הקרקע נעוצה בעובדה כי ערך הקרקע עלה כתוצאה מפעולות של המדינה ולא בשל בעלי הדירות.

אנו סבורים שבהצעה לתיקון החוק ישמם פגמים רבים ועל כן פנינו במכתב לשר האוצר משה כחלון וכן לחה"כ משה גפני יו"ר ועדת הכספים של הכנסת בבקשה לשקול את ביטול הליכי החקיקה ביחס להצעה או לפחות להוציא את התיקון המוצע מחוק ההסדרים ושינוי מתכונתו הנוכחית על מנת למנוע את הפגיעות המהותיות בבעלי הדירות כפי שיתואר להלן.

• אחד הפגמים הינו, שהטלת המס הינה בשל עליית מחירי הקרקע, כמופיע בדברי ההסבר לחוק, אך ההצעה אינה דנה בסוגיה האם מחירי הקרקע ירדו לערכים שהיו מלפני מספר שנים, האם אותם בעלי דירות ימשיכו לשלם את המס, שכן ממשלת ישראל מצהירה שהיא מתכוונת להוביל את השוק הדירות למצב של ירידת מחירים.
• בגין עליית מחירים של דירות קיים מס אחר המיועד לכך- מס שבח, כך שיצירת מס נוסף בגין עליית המחירים הינו בגדר כפל מס.
• פגם נוסף הוא בדרך שבכוונת הממשלה להעבירו, בדרך של תיקון חוק ההסדרים, אשר נועדה להעבירו ללא התנגדויות בשל הסכמים קואליציוניים בעוד היה ראוי להעביר חוק מהותי מסוג זה בדרך של חקיקה רגילה.
• בנוסף לפגמים הכללים שצוינו לעיל, הצעת החוק פוגעת בציבור בעלי הדירות באופן בלתי חוקי בעליל וזאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובניגוד לכלל הידוע כי תוקפו של חוק הינו מיום פרסומו כאמור בסעיף 10 (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח-1948.
• הכוונה הינה פגיעה בשני אופנים: האחד, היותו של החוק בגדר חוק שפוגע רטרואקטיבית בציבור בעלי הדירות; והשני הפגיעה המהותית בתושבי הדרום והצפון.

היבט הרטרואקטיבי—נוסח הצעת החוק כיום, עומדת בניגוד לעיקרון הבסיסי לפיו נורמות חדשות שקובע המחוקק הינן צופות פני עתיד ולא פני עבר והחלת החוק בצורה רטרואקטיבית הינה הפקעה של ממש של חלק מקנייניים.

למשל- חלק מבעלי הדירות נטלו הלוואת משכנתא על מנת לרכוש את הדירות אשר משולמת באמצעות דמי השכירות (אשר עליהם משלמים חלק מבעלי הדירות מס כדין). הטלת המס מערערת לחלוטין את האיזון הכספי שייצרו רוכשי הדירות בעת רכישת הדירה. כך למשל, אם הלוואת המשכנתא עומדת על החזר חודשי של 3,000 ₪ לחודש ודמי השכירות הינם בסכום זה, הרי שהטלת מס תגרום לכך שלבעל הדירה יוותר רק 1,500 ₪ לתשלום הלוואת המשכנתא.

יש להניח כי מרבית מרוכשי הדירות הינם עצמאיים אשר לא הפרישו לקרן פנסיה כזו או אחרת (כמקובל במגזר העצמאי), אלא השקיעו את כספם בדירות נניח בבאר-שבע וזאת על מנת שיהיה להם מקור הכנסה בעת ייצאו לגמלאות ולא יצטרכו להתדפק על דלתות משרדי הרווחה השונים. אין מדובר באנשים בעלי הון רב, שכן ערכי הדירות אינם גבוהים בפריפריה כמקובל במרכז הארץ וזה מביא אותנו לסוגיה השנייה והוא קיפוח של תושבי הדרום והצפון.

קיפוח תושבי הדרום והצפון- כידוע ערכי הדירות באזור המרכז גבוהים באופן משמעותי מאזור הדרום והצפון. לפי ההצעה לא היה הבדל בין דירה שערכה 1.8 מיליון ₪ לבין דירה שערכה 10 מיליון ₪. כך למשל, אדם ממרכז הארץ המחזיק אומנם בדירה אחת או שתיים אך שווי נכסיו עולה בשיעור ניכר על תושבי דרום הארץ או צפונה אשר מחזיק בשלוש דירות ומעלה, לא ישלם מס, בעוד שתושב הדרום ימוסה בגין נכסים ששויים נמוך בהרבה.

לסיכום- הצעת החוק לדעתנו הינה בלתי מידתית על פי פסיקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו והן בהיבט הרטרואקטיבי והן בהיותה מפלה לרעה את תושבי הפריפריה.

ברוח זו, הועבר המכתב שצוין לעיל אל כבוד השר וכן אל יו"ר ועדת הכספים בתקווה כי יבטלו את הליכי החקיקה בנוסח שמופיע כיום.