אתם גולשים כאן | ראשי | פינת הלשון

פינת הלשון

כאן תמצאו את נקודת המבט שלנו לעברית המשפטית השגורה בפינו ולמה שהיינו עוד רוצים לשפר בה.

עושר השפה העברית - מנין?


פורסם ב- 24 יולי 2014 (עדכון אחרון: 24 יולי 2014)

 

פעמים רבות כתבנו-

תגובה ל...

הרקע ל...

הזכרנו את התאונה שארעה בשבריר שניה של היסח הדעת,
את השנינות שבכתיבה או בתשובת העד הנחקר בחקירה נגדית,
את היצוא והיבוא, נשוא העיסקה,
את החשש של מאן דהוא, שהתממש,
את המענק שדורש התובע,
ועוד ועוד.

מאחורי כל המילים הללו, ועוד רבות אחרות, מסתתר מי שהיה לא רק המשורר הלאומי שלנו, אלא גם מחשובי מחדשי השפה העברית,

חיים נחמן ביאליק.

אתמול, ו' בתמוז תשע"ד, מלאו שמונים שנה למותו.

חודשים אחדים לאחר מותו כתב עליו הלשונאי יצחק אבינרי:

"הכורה הנאמן והמומחה במכרות עתיקים של מטמוני השפה העברית לא פסק מלחצוב ולחפור במכרות הללו עד ימיו האחרונים, ורב העושר אשר הוציא מן האוצרות הגנוזים".
כשם שחצב את שירתו,

"כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו. וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי..."
כך גם חצב את המילים שברא המציא ויצר.
היו גם מילים שלא צלחו את ועד הלשון העברית, כמו:

אלמון (שתיקה ארוכה)

מבוצל (מטוגן בבצל)

מטְבעי (שבלוני)

נְמלי (קטן מאד)

פעיטות (קטנות מוחין או במלה ישירה יותר - טפשות), ועוד.

חידושי לשון רבים השגורים בפינו מיוחסים גם למשורר אברהם שלונסקי וליצחק אבינרי, הוא עצמו.  ועל כך - בפעם הבאה.

הנני או אני?


פורסם ב- 24 יולי 2014 (עדכון אחרון: 24 יולי 2014)

 

הנני נותן תצהיר זה..., הנני חותם על צוואה זו..., התובע הינו בעל מניות בחברה...

האמנם הנני ולא אני? הינו ולא הוא?

התשובה – לא. המונחים הראויים הם אני, הוא , וכיו"ב.

הנני, הינו וכיו"ב הם הגבהה מלאכותית של הסגנון, והיא אינה עולה בקנה אחד עם שימושיה של המילה הנה (בצירה) בעברית התנכית.

המילה הנה ביסודה ובמקורה משמשת בתנ"ך לרמיזה, להצבעה, להדגשה, ולעתים קרובות היא באה בפתיחת משפט כדי לעורר תשומת לב:

הנה ימים באים..;

הנך יפה רעייתי..;

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה…"

מומלץ איפוא לשמור את השימוש בנטיותיה של המילה הנה רק להקשרים שבהם יש צורך בהדגשה, במעמדים חגיגיים ומיוחדים כמו למשל -

"הנני מכריז" על פתיחת  המכביה...

"הנני מכריז" על פתיחת טקס הדלקת המשואות,

וכיו"ב.

הגשת תצהיר עדות ראשית לבית המשפט, למשרד הרישוי או לתאגיד המים אינם מעמד חגיגי במיוחד. גם עריכת צוואה היא פעולה פשוטה, שגרתית ונעדרת חגיגיות.

הבה נחזיר איפוא את המילה הזו לממדיה הנכונים ונותיר את החגיגיות להזדמנויות הראויות לה.

ולכן -

אני נותן תצהיר זה..;

התובעת היא מנכ"ל החברה..;

וכד'.

זקוקים ליעוץ באחד מתחומי ההתמחות שלנו? חייגו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

  • שם מלא: *
  • מספר טלפון:
  • סיבת הפניה:

2017 © כהן, ערב ושות' - משרד עורכי דין | הדסה 78, באר שבע, טלפון: 08-627-7233, פקס: 08-623-6558, פקס (הוצל"פ): 08-623-4596.