אתם גולשים כאן | ראשי | מאמרים משפטיים | "בונוס", "פרמיה" ועמלה- חלק מן השכר הקובע?

"בונוס", "פרמיה" ועמלה- חלק מן השכר הקובע?

פורסם ב- 21 דצמבר 2014 (עדכון אחרון: 21 דצמבר 2014)

השאלה מה דינם של בונוסים (המכונים גם פרמיות) ועמלות שמקבלים עובדים והאם הם חלק מן השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים עולה שוב ושוב, אף שבתי הדין לעבודה השיבו עליה זה מכבר.

חוק פיצויי פיטורים תשכ"ד - 1964 קובע בסעיף 13 ששכר העבודה שיובא בחשבון לעניין פיצויי פיטורים יהיה זה "שיקבע בתקנות".

בתקנות, ששמן המלא הוא "תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים תשכ"ד 1964", נקבע שמה שיובא בחשבון הוא שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת יוקר ותוספת משפחה. במילים אחרות - שכר בלבד.

החוק והתקנות אינם מזכירים איפוא בונוסים, פרמיות או עמלות.

חלפו 50 שנה בדיוק מאז נחקקו, ואת מה שלא עשה המחוקק משך כל השנים הללו, עשו בתי הדין. על פי הפסיקה, פרמיות ובונוסים הם מחוץ לתחום. הם נחשבים לתשלומים המותנים בתנאי, בעמידה ביעדים, במחזור מסויים, והם לא מהווים חלק מן השכר.

עם זאת, בצד הפסיקה המותירה את הבונוסים מחוץ לתחום קיימת תקנה 9, שכותרתה "שכר קבלני" ואשר קובעת שכאשר שכר העבודה, כולו או מקצתו, משולם בעד עבודה מסוימת או בחלק מן הפדיון, או לפי כמות התוצרת, יש לקחת בחשבון חישוב הפיצויים גם את ממוצע 12 החודשים האחרונים של מה ששולם לעובד על פי אותה תקנה.

לא רק שנוסח מיושן זה מעורר אסוציאציה של פועל החוזר לביתו ועל גבו שק מן היבול שאסף אלא גם שהתקנות אינן נותנות כלים נאותים שיאפשרו להבחין בין בונוס לבין שכר קבלני.

את מה שלא עשה המחוקק עשתה הפסיקה.

היא הגדירה עמלה המשולמת לאנשי מכירות כשכר קבלני. לגביהם המכירה היא מהות עבודתם, היא ליבת תפקידם. שכרם מורכב משכר בסיס שאליו מצטרפות העמלות המשקפות את מידת הצלחתם. לכן עמלות מכירות הן חלק מן השכר הקובע לפיצויים.

על מנת לחדד את ההבחנה בין העמלות לבין הבונוסים או הפרמיות מוצע לעיין באחד מפסקי הדין המובילים בנושא זה, גימלשטיין נגד יזמקו.

גימלשטיין איש מכירות ביזמקו, חברה מובילה לשיווק מדפסות, זכאי היה גם לעמלות וגם לבונוס.

העמלות שקיבל חושבו לפי שיעור קבוע מן המכירות שלו: 3 עד 5 אחוזים מכל מה שמכר.

הבונוסים, לעומת זאת, הותנו ברווחיות החברה או בהשגת יעדי מכירות אישיים של 100,000 דולר לחודש ומעלה. (500 דולר לחודש למכירות של 100,000 דולר, 750 דולר למכירות של 125,000 דולר ו - 1,500 דולר למכירות של 150,000 דולר).

לא תמיד שולם לו בונוס, לא תמיד הגיע ליעדי המכירה הללו, לא תמיד הגיעה החברה לרמת הרווחיות המקנה לו בונוס, אבל עמלות שולמו לו תמיד, שכן מכירות היו תמיד.

כשגימלשטיין קיבל פיצויי פיטורים שחושבו על בסיס השכר היסודי והעמלות הוא דרש שגם הבונוס האישי ובונוס הרווחיות יכללו בהם. יזמקו דחתה את דרישתו והוא פנה לבית הדין.

בית הדין האזורי דחה את תביעתו ובית הדין הארצי אישר את פסק הדין של הערכאה הראשונה ודחה את ערעורו.

שתי הערכאות חזרו על ההבחנה שבין העמלות והבונוסים. הן שבו וקבעו שבונוסים מותנים ביעדים, הם פרמיה לכל דבר וענין, ולכן הם מחוץ לתחום.

זו איפוא ההלכה ועל פיה יש לפעול. עמלות כן, בונוסים לא.

שתי הערות לסיום:

האחת- האמור כאן לגבי פיצויים נכון גם לגבי הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה ודמי מחלה.

השניה- בונוס כמו גם פרמיה אינן מילים עבריות. המקבילות העבריות שלהן היא "הטבה" או "שכר עידוד".

יש לקוות שהמינוח העברי והנכון יחלחל לפסיקה וממנה לשטח ויזכה בהם למקומו הראוי תוך שהוא מותיר את המלים בונוס ופרמיה מחוץ לתחום - והפעם מן ההיבט הלשוני.

מאמרים נוספים בדיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.


מאמרים נוספים

זקוקים ליעוץ באחד מתחומי ההתמחות שלנו? חייגו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

  • שם מלא: *
  • מספר טלפון:
  • סיבת הפניה:

עדכונים גם ברשתות חברתיות!

לעדכונים לגבי מאמרים חדשים באתר ומידע שימושי מעולם המשפטים, הצטרפו לערוצים החברתיים שלנו:

2017 © כהן, ערב ושות' - משרד עורכי דין | הדסה 78, באר שבע, טלפון: 08-627-7233, פקס: 08-623-6558, פקס (הוצל"פ): 08-623-4596.