אתם גולשים כאן | ראשי | מאמרים משפטיים | תאונה במהלך נופש מאורגן- האם תוכר כתאונת עבודה?

תאונה במהלך נופש מאורגן- האם תוכר כתאונת עבודה?

פורסם ב- 09 נובמבר 2014 (עדכון אחרון: 09 נובמבר 2014)

האם עובדת שיצאה לנופש מאורגן שיזם ומימן המעביד, השתתפה במסגרתו בטיול טרקטורונים, נפגעה בתאונה, תוכר כנפגעת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי?

זו השאלה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בבג"צ 393/13 מיום 26.10.14, המל"ל נגד אירנה זגורי, ואשר בו שורטטו שוב גבולות ההכרה בתאונות עובדים שהתרחשו במהלך פעילות שכזו.

הסוגיה איננה חדשה. תאונות המתרחשות במהלך נופש, טיול, או כל פעילות רווחה דומה שמארגנים מעבידים הן תופעה שכיחה.

גם ההכרה בהן כתאונות עבודה אינה יוצאת דופן. בתי הדין הרחיבו זה מכבר את המונח "עקב העבודה" שבחוק והכירו בהן, בהיות פעילויות אלה לסוגיהן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה.

השאלה שחזרה כל אימת שהנושא הגיע לבית הדין הייתה מה הם המבחנים שיש להחיל על התאונות הללו ועד היכן ניתן למתוח את גבולות ההגדרה "תאונת עבודה".

מה למשל, דינו של מי שהשתתף, במהלך הנופש המאורגן, בשייט של סירה שהתהפכה או במי שבחר לצאת במהלכו לטיול שטח בטרקטורון?

התשובה היא שאף שבין השניים לא אמור להיות לכאורה הבדל - בפועל- היה. הראשונה הוכרה כתאונת עבודה, השנייה לא.

על מנת להבין ממה נובעת ההבחנה בין השתיים יש להתחקות אחר המבחנים שפיתחה הפסיקה בעניין זה. הם פותחו בפסק דין משנת 2003, אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי. ע"ע 91/99.

אילוז היה מנהל בכיר בחברת דיגיטל שיצא לסוף שבוע של החברה, שלושה ימי כיף במלון בטבריה. למשתתפים הוצע מגוון פעילויות שמומנו כולן על ידי המעביד. אחת מהן הייתה ספורט ימי, סירת מרוץ עם "בננה". אילוז בחר בה. הסירה התהפכה והוא נפגע קשות: שברים בפנים ובלסתות, אשפוזים רבים ונכות צמיתה.

המוסד לביטוח לאומי התנער ממנו, וגם בית הדין האיזורי דחה את תביעתו בטענה שהבחירה לעלות על הסירה הייתה כולה שלו וכי היה עליו לדעת שבספורט הימי הזה טמון סיכון.

בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. הוא קבע שמדובר בפעילות שנלוותה לעבודה, תוך שהוא חוזר וקובע את המבחן הדו שלבי:

  • הראשון - מהות האירוע, במקרה זה - הנופש בטבריה, ועד כמה היה נלווה לעבודה, קשור אליה וחלק ממנה.
  • השני - טיב הפעילות הספציפית בה התרחשה התאונה. האם מומנה על ידי המעביד, האם הוצעה כבחירה, האם מדובר בעובד שפרש מן הקבוצה ובחר בילוי לעצמו או בעובד שנטל חלק בפעילות הקבוצתית? האם היתה מסוכנת על פי טיבה וטבעה?

במקרה שכאן, מאחר והנופש היה למעשה חובה, השייט בסירה היה חלק מתוכנית הנופש כפי שהוצעה ומומנה על ידי המעביד, עונה התאונה עונה על שני המבחנים, וזאת על אף שהשייט עצמו הועמד לבחירת העובדים כחלופת בילוי אחת מיני כמה.

הילכת אילוז הייתה האורים ותומים בעניין זה, עד שבאה פגיעתה של אירינה זגורי וחייבה את בית הדין הארצי ואף את בית המשפט העליון לשוב ולהיזקק לסוגיה תוך שהיא מחדדת את המסקנה הבלתי נמנעת על פיה הדברים אינם שחור ולבן ונתונים לפרשנות.

גם אירינה זגורי נטלה חלק בנופש שארגן ומימן המעביד, המשביר המרכזי, חופשה בטורקיה, במהלכה השתתפה בפעילות שטמון בה סיכון, טיול טרקטורונים. אירינה נפגעה בתאונה.
טיול הטרקטורונים לא מומן על ידי המעביד אף כי היה אחד מיני כמה פעילויות שהוצעו על ידו, ומטבע הדברים, על ידי אתר הנופש.

המוסד סירב להכיר בתאונה. בית הדין האיזורי דחה את התביעה. השופט שפיצר לא ראה בחוויית הטרקטורונים חלק מפעילות הגיבוש שסיפק המשביר לצרכן לעובדיו וראה בבחירת העובדת לצאת לטיול הטרקטורונים ולממן אותו מהלך שאינו עומד במבחן השני.

העובדת ערערה לבית הדין הארצי, וזה האחרון ברוב דעות של השופט רבינוביץ ונציגי הציבור ובניגוד לדעת המיעוט של הנשיאה נילי ארד וסגן הנשיאה פליטמן - קבע שיש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

המוסד לביטוח לאומי עתר לבג"צ וזה האחרון קיבל את העתירה, הפך את ההחלטה של בית הדין הארצי, תוך שהוא מאמץ את דעות המיעוט של הנשיאה ארד וסגנה פליטמן.

הוא קבע שגם אם ניתן לצלוח בענין שכאן את המבחן הראשון - וספק אם חופשה מפנקת בטורקיה היא אכן פעילות נלווית לעבודה-  לא ניתן לצלוח את המבחן השני. טיול הטרקטורונים לא היה  חוויה משותפת או פעילות משותפת. לא כל העובדים הועלו על הטרקטורונים ולא המעביד הוא שמימן את הטיול.

העובדת בחרה בו, מימנה אותו ונטלה ביודעין סיכון. לכן אין היא נפגעת עבודה כמשמעותה בחוק.

הלכת זגורי אינה משנה איפוא את הילכת אילוז. היא חוזרת עליה ומדגימה את אופן יישומה.

היא מהווה תזכורת חשובה לכך שעובד שנפגע בפעילות רווחה שארגן המעביד עלול למצוא עצמו מתעמת עם המוסד לביטוח לאומי.

ובשולי הדברים: מעביד המעניק לעובדיו חוויה זו או אחרת אמור להיות ער לסיכון הגלום בה, לצמצם אותו במידת הניתן, וגם לתת דעתו למידת הכיסוי הביטוחי שיש לעובדים המשתתפים בה, מעבר למה שמקנה  חוק הביטוח הלאומי.

מאמרים נוספים בדיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.


מאמרים נוספים

זקוקים ליעוץ באחד מתחומי ההתמחות שלנו? חייגו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

  • שם מלא: *
  • מספר טלפון:
  • סיבת הפניה:

עדכונים גם ברשתות חברתיות!

לעדכונים לגבי מאמרים חדשים באתר ומידע שימושי מעולם המשפטים, הצטרפו לערוצים החברתיים שלנו:

2017 © כהן, ערב ושות' - משרד עורכי דין | הדסה 78, באר שבע, טלפון: 08-627-7233, פקס: 08-623-6558, פקס (הוצל"פ): 08-623-4596.