אתם גולשים כאן | ראשי | מאמרים משפטיים | הזיקה בין סעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וסעיף 13 א' לחוק עבודת נשים

הזיקה בין סעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וסעיף 13 א' לחוק עבודת נשים

פורסם ב- 23 אפריל 2014 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)

חוק עבודת נשים אוסר, כידוע, פיטורי אישה הרה שמלאו 6 חודשים לעבודתה, אם לא התקבל היתר הממונה לפיטורים. אם פוטרה בהיעדר היתר – תהיה זכאית למלוא שכרה.

בנוסף, פיטורים כאלה עשויים להיחשב להפליה מחמת הריון בהתאם לסעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988 ואז רשאי בית הדין לפסוק לעובדת פיצוי בגין עצם הפלייתה ללא קשר לנזק הממוני שהוסב לה.

החוק אינו מגביל את שיעור הפיצוי ומותיר אותו לשיקול דעתו של בית הדין.

לא רבים מודעים לכך שבצד סעיף 10 לחוק השוויון קיים, מאז שנת 2006, סעיף 13 א' לחוק עבודת נשים המאפשר אף הוא לבית הדין לפסוק לאישה הרה שהופלתה בשל הריונה בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני.

הפיצוי, כך מתברר, יכול להיות מצטבר. גם לפי חוק השוויון וגם לפי חוק עבודת נשים.

בפסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע מיום 6.4.2014, יקתרינה קוטליאר נגד אי סי איי טכנולוגיות, זכתה העובדת לכפל פיצוי:

הבעלים של איי סי איי, חברה פרטית וקטנה הסוחרת בציוד רפואי ובציוד קירור, אולג וסרגיו, לא הסתירו את מורת רוחם מדבר הריונן של עובדותיהן.

לתפיסתם, עובדת הרה היא עובדת שיכולותיה פחותות ותפקודה ירוד. לכן גם נהגו להחתים את העובדות החדשות על התחייבות שלא להרות בשנתיים הראשונות לעבודתן.

התובעת שכאן לא הוחתמה על התחייבות שכזו, אבל כשהרתה מיררו את חייה.

הם שלחו לה מכתבי נזיפה והתראות על ביצוע קלוקל של עבודתה, החלו ב"מבצע תיעוד תלונות", השעו אותה, שללו ממנה את תפקידה הרגיל, שינו את מיקום חדרה ואפילו החניה שהוקצתה לה נלקחה ממנה.

במסגרת עתירתה לסעד זמני הוסכם על הפרדת כוחות. היא תשהה בביתה ותקבל את מלוא שכרה, כך עד ללידה. כך נפתרה סוגית הנזק הממוני.

לאחר שילדה, ולאחר שפוטרה, בחלוף 60 הימים האסורים, הגיע תורו של הנזק הבלתי ממוני. הגיע תורם של העלבון, ההשפלה ועגמת הנפש.

המעבידים טענו להגנתם שאין להם דבר נגד נשים בהריון, אלא ש"כך הם מנהלים". אחד מהם היה קצין בצבא הסובייטי, השני ממלא תפקיד כסגן יו"ר התאחדות להוקי קרח וגלגיליות, המונה מאות אלפי ספורטאים, דפוסי הניהול שלהם לקוחים מן המחוזות הללו, מחלחלים לחברה הפרטית שלהם ומעצבים את התרבות הארגונית שבה בכל הנוגע למשמעת, צייתנות, סמכותיות, הירארכיה וכיוצא בזה.

קו ההגנה הזה לא סייע להם, והחברה חויבה בפיצוי כפול.

30,000₪ לפי סעיף 10 א' 1 לחוק חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ו - 15,000₪ לפי סעיף 13 א' לחוק עבודת נשים.

כחודשיים קודם לכן, ב - 2.2.14, פסק גם הדין האיזורי לעבודה בירושלים כפל פיצוי, 30,000 ₪ לפי כל אחת מהוראות החוק, לתעמלנית רפואית שהופלתה לרעה כשביקשה לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה.

חשיבותם של פסקי הדין הללו אינה רק בהרתעת מעבידים מהתעמרות בנשים הרות או מהפלייתן, אלא גם בשימוש בסעיף סעיף 13 א' לחוק עבודת נשים כמקור לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, בדומה לפיצוי הקבוע בסעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ובמצטבר לו.

האם יש הצדקה לקיומן של שתי הוראות חוק אלה? האם יש בהצדקה להחלת שתיהן?

בית הדין הארצי בפסק דינו בע"ע 549/08  מיולי 2010 הטיל ספק בצורך בשימוש בסעיף 10 לחוק השוויון לאחר חקיקתו של סעיף 13 א' לחוק עבודת נשים אך לפי שעה , וכל עוד המחוקק לא קבע אחרת, שני הסעיפים מתקיימים זה בצד זה, מאפשרים לבתי הדין לעשות שימוש בשניהם, אולי על מנת לפסוק, בדרך זו , פיצוי גבוה יותר.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.

קראו עוד מאמרים בנושא דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות, שאלות ולשתף את המאמר.


מאמרים נוספים

זקוקים ליעוץ באחד מתחומי ההתמחות שלנו? חייגו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

  • שם מלא: *
  • מספר טלפון:
  • סיבת הפניה:

עדכונים גם ברשתות חברתיות!

לעדכונים לגבי מאמרים חדשים באתר ומידע שימושי מעולם המשפטים, הצטרפו לערוצים החברתיים שלנו:

2017 © כהן, ערב ושות' - משרד עורכי דין | הדסה 78, באר שבע, טלפון: 08-627-7233, פקס: 08-623-6558, פקס (הוצל"פ): 08-623-4596.