כהן ערב ושות' משרד עורכי דין

על חשיבות העברת דמי גמולים במועד ועל התנערות מנורה-מבטחים ממבוטחיה

  • Staff/15

    מעבידים- הקפידו בהעברת דמי הגמולים לקרן הפנסיה במועד. הקפידו על משלוח הודעה לקרן הפנסיה במועד. הפיגור עלול להיות הרה אסון. וגם- עוד משהו על התנהלותה של מנורה מבטחים.

פורסם ב- 13 אוגוסט 2013 (עדכון אחרון: 27 אוגוסט 2014)

לפני ימים אחדים ניתן בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה פסק דין החושף את הדרך בה נוהגת מבטחים במבוטחיה והמחדד את חובת העברת דמי הגמולים במועדם ואת חובת מתן ההודעה לקרן על צירופו של העובד מיד עם תחילת עבודתו.

אריה ציטיאד שימש כחובל בחברת צים. הוא היה חבר במבטחים החדשה. את עבודתו בצים סיים בסוף 2/09. ההפקדה האחרונה של דמי הגמולים עבורו נעשתה ב 1 למרץ 2009, וזאת עבור  2/09. במרץ, באפריל ובמאי לא עבד. ביוני התחיל לעבוד כחובל והפעם במנו-ספנות.

מנו-ספנות היתה אמורה להעביר את ההפרשות עבורו בתום 3 חודשים לעבודתו, יוני, יולי ואוגוסט, רטרואקטיבית לתחילת עבודתו וזאת על פי צו ההרחבה הפנסיוני.

עם זאת, את ההודעה על צירופו לקופה היתה אמורה למסור מיד עם תחילת עבודתו, כך לפי תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות) תשל"ו- 1976. היא לא שלחה הודעה כאמור, ובינתיים, ב 29.7.13 , קיבל ציטיאד ממבטחים התראה.

מבטחים הודיעה לו שהוא לא מבוטח מאז 2/09, שמאז 1.3 לא התקבלו עבורו דמי גמולים, שאם לא יהיה מבוטח משך תקופה העולה על 5 חודשים- ייפגע הכיסוי הביטוחי שלו (תקופת 5 החודשים מכונה בתקנון  הקרן " ארכת ביטוח").

ימים אחדים אחר כך (ב 13.8) פנה אליו נציג של מבטחים והציע לו להצטרף בינתיים, עד שמנו ספנות תעביר עבורו דמי הגמולים, להסדר ריסק, הסדר מיוחד שמציעה מבטחים למבוטחיה ואשר מטרתו לשמור על רצף זכויותיו הביטוחיות (להבדיל מן הזכויות הפנסיוניות) בתקופות של"בין לבין".

אריה ציטיאד נענה להצעה ורכש את ביטוח הריסק, אלא שזמן קצר אחר כך, כשקיבל את הודעתה ואישורה של מנו-ספנות על פיה תבצע עבורו את התשלומים בגין יוני, יולי ואוגוסט בספטמבר  2009, מה שהיה מעמיד את תקופת אי הביטוח על 3 חודשים בלבד, ביטל את הסדר הריסק.

את הודעת הביטול נתן ב 13.9.13. ב 28.9.09 לקה באירוע מוחי שהותיר אותו נכה לצמיתות בשיעור של 100%.

בעת ההיא מנו ספנות עדיין העבירה את דמי הגמולים. היא פיגרה בהעברתם. הם הועברו ב 1.10.

מבטחים קיבלה אמנם את דמי הגמולים וזקפה אותם לתקופה יוני עד ספטמבר 2009 אבל זה לא מנע ממנה מלדחות לימים את תביעתו לקיצבת נכות, בטענה:

  • שהתשלום עצמו בוצע רק ב 1.10
  • שחברותו חודשה רק ב 1.10
  • שב 27.9.09 לא היה חבר פעיל
  • שב 27.9 כבר הסתיימה תקופת "ארכת הביטוח"
  • שמי שנושא באחריות  לכל זה היא מנו- ספנות ועליה לשלם לו את קיצבת הנכות כל ימיו.

ציטיאד תבע גם את מנו-ספנות  וגם את מבטחים.

בתביעתו לבית הדין  טען שמאחר וב- 1.10 קיבלה מבטחים את התשלומים עבור יוני עד ספטמבר 2009 ללא כל השגה או הסתייגות הרי שבספטמבר 2009 היה חבר פעיל.

ציטיאד זכה. בית הדין חייב את מבטחים בתשלום קיצבת הנכות.

בית הדין קבע שבהתאם לתקנון תקופת "ארכת הביטוח" בת חמשת החודשים מתחילה ביום הראשון של החודש העוקב לזה שבו הופקדו כספים.

לכן אם הפקדת הכספים האחרונה נעשתה ב 1/3, חמשת החודשים מתחילים ב 1/4 והם מסתיימים ב 1/9.

אבל בכך לא די: המועד להעברת הכספים לפי תקנות מס הכנסה הוא 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או 15 ימים מתום החודש שעבורו שולמה המשכורת, מה שיוצר "ארכת ביטוח נוספת".

במקרה שכאן, תקופת "ארכת הביטוח" בת חמשת החודשים שהחלה ב 1.4.09 הסתיימה ב 1.9 ותקופת ארכת הביטוח הנוספת, שהיא התקופה בה רשאית היתה מנורה מבטחים לקבל תשלומים עבור החודש האחרון של "ארכת הביטוח", 9/09 ,הסתיימה ב  15.10.09 ומאחר והתשלום בוצע ב 1.10 - הוא  בוצע בעת שהתובע היה חבר פעיל.

כך נמנע בית הדין מלהטיל על מנו ספנות את חובת התשלום, אף שזו האחרונה ביצעה את התשלום באיחור.

אין כל ספק שבית הדין ראה לנכון להטיל את חובת תשלום קיצבת הנכות לכל החיים על קרן הפנסיה ולא על מעביד שבו עבד התובע כ 3 חודשים בלבד, מנו-ספנות, אף שזו לא מילאה את חובתה לביצוע דמי הגמולים במועד. זה לא מנע מבית הדין מלנזוף במנו-ספנות על התנהלות, על:

  • אי משלוח הודעה למבטחים כמתחייב מן התקנות מיד עם קליטת העובד לשורותיה.
  • איחור בתשלום דמי הגמולים והעברתם ב 1.10.

סוף טוב- לפי שעה.
פסק הדין ניתן ב 14.7.13, המועד להגשת הערעור עוד לא חלף.

את הלקח טוב שיפנימו כל המעסיקים.

הקפידו בעברת דמי הגמולים, על קוצו של יוד, ועל קוצו של יום. שילחו הודעה לקרן מיד עם קליטת העובד. החלופה יכולה להיות יקרה, גורלית וכואבת.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני.

מאמרים נוספים בדיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.

עו"ד נעמי שלו מלצר
עו"ד נעמי שלו מלצר

למאמרים נוספים בתחום דיני עבודה

צרו איתי קשר