אתם גולשים כאן | ראשי | מאמרים משפטיים | חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה - חידושים

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה - חידושים

פורסם ב- 27 דצמבר 2012 (עדכון אחרון: 25 ספטמבר 2013)

ב- 19.6.12 נכנס לתוקפו חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. בכתבה קצרה זו אתייחס לחידושים העיקריים שבו. אתן דגש להשלכות האפשריות של החוק על החשיפה של מזמיני השירות, אלה שמקבלים שירותים מקבלנים שעוסקים במתן שירות, באמצעות עובדיהם, אצל זולתם.

חידוש ראשון - העיצום הכספי

החוק בא להטיל עיצום כספי על מעביד שלמדינה אין עניין להעמידו לדין פלילי, אך יש לה עניין שלא להותיר את האכיפה להליך שינקוט העובד הבודד. החוק מטיל על המעביד עיצום כספי, בסכומים הנעים מ- 5,000 ועד ל- 35,000 ש"ח בהתאם לחוק שהוראותיו הופרו. כך למשל- מי שלא ניהל פנקס חופשה עשוי לשלם עיצום כספי של 5,000 ש"ח, מי שלא נתן חופשה בפועל או לא שילם דמי חופשה או פדיון חופשה או לא שילם גמול מנוחה שבועית או לא שילם גמול שעות נוספות, עשוי לשלם עיצום כספי של 20,000 ש"ח. מי שהעסיק עובד בעבודת שעות נוספות  או במנוחה שבועית או הלין שכר או לא שילם שכר מינימום או לא שילם את מלוא התשלומים לפנסיה, בהתאם לשיעורי צווי ההרחבה החלים עליו, עשוי לשלם 35,000 ש"ח.

אחריות אישית

את העיצום, אף כי בסכום מופחת של 50% ניתן להטיל גם על מנהל התאגיד, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. את הסמכות להטיל את העיצום מקנה המחוקק לישות סטטוטורית חדשה המכונה "ממונה". הטלת העיצום וכך גם  הפחתת שיעורו נתונים לשיקול דעתו הבלעדי. קוים מנחים לשיקול הדעת קבועים בחוק. יש אפשרת להגיש ערר על החלטתו. לוועדת ערר. (יש אפשרות להגיש ערעור גם על החלטת וועדת הערר, הערעור מוגש לבית הדין, אבל זה האחרון מבצע ביקורת שיפוטית, ועילות התערבותו מוגבלות איפוא ומצומצמות למקרים של חריגה מסמכות שיקולים זרים וכיוצא באלה).

מזמיני השירות

לא רק המעביד כפוף לחוק החדש. הוא חל גם על מזמיני השירות, אלה שמקבלים שירות מ"קבלן", שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו. אצל מזמין השירות. הטלת אחריות על  מזמין השירות מוגבלת לרשימה סגורה של חוקים, הכוללת את הוראות ההעסקה העיקריות.

איך נערכים ואיך מתגוננים? איך יכול מזמין השירות לדעת שאינו חשוף לעיצום כספי?

החוק מכונן סמכות שמכונה "בודק שכר מוסמך". בודק זה, שעמד בתנאי סף ובבחינות מתאימות, מוסמך על ידי המחוקק לבצע בדיקות שכר תקופתיות. התקנות שיוקנו בעתיד תכלולנה התייחסות לתדירות ומהות הבדיקות הנדרשות. בדיקות אלה תהיינה "תו התקן" , "תעודת ההכשר" של מזמין השירות. הן תוכלנה לתת מענה מלא לחשיפה שיוצר החוק.

קשה לצפות את לוח הזמנים של יישום החוק, הוא כרוך במינוי ממונים, בהכשרת בודקי שכר, בהקמת וועדות ערר, במערכת מורכבת ויקרה. עם זאת, כל מי מקוראי כתבה זו המשמש כקבלן אצל מזמיני שירות למיניהם (מפעלי כי"ל, אינטל, חיפה כימיקלים וכיו"ב) עשוי להתבקש לחשוף את נתוני העסקת עובדיו בפני מזמין השירות, במסגרת היערכותם של המזמינים לחוק החדש, וההיערכות הזו עשויה להתרחש כבר בעת הקרובה.

הערה לסיום: אין לראות בכתבה קצרה זו סקירה מלאה של החוק. הדברים שכאן הם בגדר אמירה תמציתית שמטרתה היכרות ראשונית עם החוק. למידע נוסף אתם מוזמנים ליצור קשר.

למאמרים ומידע נוסף בתחום לחצו כאן: דיני עבודה

כותבת המאמר:
עו"ד נעמי שלו מלצר

אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולשתף את המאמר.


מאמרים נוספים

זקוקים ליעוץ באחד מתחומי ההתמחות שלנו? חייגו או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

  • שם מלא: *
  • מספר טלפון:
  • סיבת הפניה:

עדכונים גם ברשתות חברתיות!

לעדכונים לגבי מאמרים חדשים באתר ומידע שימושי מעולם המשפטים, הצטרפו לערוצים החברתיים שלנו:

2017 © כהן, ערב ושות' - משרד עורכי דין | הדסה 78, באר שבע, טלפון: 08-627-7233, פקס: 08-623-6558, פקס (הוצל"פ): 08-623-4596.